גישור פערים בין הורים, ילדים וצוותים חינוכיים

כיצד ניתן לגשר על פערים בין המסגרות החינוכיות השונות לבין הבית והמשפחה?

לא פעם, עובדי הוראה ממסגרות חינוכיות שונות מדווחים להורים על התנהגות לא תואמת למסגרת החינוכית ומבקשים מההורים לבדוק\לסייע באבחון של איש מקצוע חיצוני, וההורים בתגובה מביעים פליאה. הכיצד? בבית הכל מצוין.

קיימות מספר סיבות לכך:

1. סגנון הורות לעומת סגנון מחנך. חוסר התאמה בין גישות המחנך לעומת גישת ההורה. לדוגמא: הגן עם חזון אנתרופוסופי\מונטסורי\דתי ועוד כל מיני זרמים שונים בחינוך. ההורים לעומת זאת, מחנכים בבית בשונה לגמרי מהחזון במוסד החינוכי. המלצה ללכת עם הקו החינוכי של המסגרת גם בבית כמה שניתן כדי לגשר אפילו חלקית על הפער.

2. אין תיווך מספק של ההורים מול הילד לגבי הגישה החינוכית של הגן. דוגמא: בגן הזה הגננת מתחלפת יומיים בשבוע ולכן לא ניתן שהגננת שאתה אוהב תהיה נוכחת בכל יום. שיוצאים לטייל כל הילדים לובשים אפודים זוהרים כי כך הצוות שומר על הבטיחות שלך שתחזור בריא ושלם לגן. ועוד.

3. חיבור ותקשורת טובה בין המורים להורים והפוך. המלצה, כבדו את דעתו של המחנך. במקרה של מחלוקת בררו עם המחנך (לא ליד הילד.ה) למה חושב ככה ולא אחרת, ואם ניתן בקשו דוגמאות, וכך יהיה לכם קל יותר להבין את הסיטואציות השונות המדווחות ע"י המחנך.ת ודעו לפעול בהתאם.

4. אמוציונליות. הכוונה היא לשיח רגשי של ההורים עם הילד.ה לעומת מחנך שלא חווה זאת ומרגיש ביטחון לומר את אשר הוא חושב בצורה אובייקטיבית ואסרטיבית לילד.ה או להורה.

מה נקבל בתמורה?

1. תקשורת פתוחה בין מחנכים להורים ויכולת קיום דיאלוג חיובי בינהם.ן.

2. ילדים המרגישים ביטחון במסגרת שלהם ולא אי נוחות מחילוקי דעות שונים בין המבוגרים.

3. ילדים ההולכים בשמחה למסגרות החינוכיות השונות וחווים פחות בכי ותסכול.