ילד עצמאי או ילד עצבני?

בגיל הרך ילדים אוהבים להתנסות, לגעת, לחוש, להתלכלך, ובכלל כמה שיותר ליהנות ולעשות חיים. תכל'ס, איזה כיף להם.

הכל רגוע, טוב ויפה עד לאותו רגע גורלי בו ההורים מבקשים מהילד לעשות משהו כמו לסדר את החדר או להחזיר את הצעצועים למקומם, ופתאום בין רגע, מתחילה מלחמת עולם של מסע שכנועים של הילד לעשות כן. ילדים.ות רבים.ות אוהבים.ות לעשות דברים לבד וחלקם.ן עושים.ת זאת בקצב שלהם, תלוי בשלב ההתפתחותי ובאופיו של הילד. אבל איך בכל זאת, כן ניתן לסייע לילד.ה להיות עצמאי ולסגל לעצמו שיגרה? "אני עושה לבד כי אני יכול.ה"?

קיימות גישות רבות, אחת מהן, הורים שינקטו בחיזוקים חיובים\טבלאות\מדבקות וכו' שעם הזמן יתפוגגו ויהפכו לשגרה, הפעולה וה"פרס". חלק מההורים, עוד מגיל צעיר מאד יביטו, יפרגנו ויעודדו להנעה לפעולה עצמאית תוך שימת דגש על מלל ובהתמקדות בתקשורת מחזקת ומסר רך, ברור ואסרטיבי - "אנחנו איתך אבל את החדר אתה צריך לסדר בעצמך".

המטרה הינה ליצור פחות תלות בהורים ובסביבה ולעודד ביטחון עצמי כך שישפיע על הילד.ה בעתיד להתמודד מול מכשולים ואתגרים שונים. והכל כמובן, בצורה מאוזנת ועקבית לאורך זמן כך שתתאים לגילו של הילד.ה ולקצב התפתחותו. תופתעו לגלות את ההשפעה החיובית שיש לזה על הילד.